מה עשית לי, קורונה?

הגחת בדיוק באמצע שנת שבתון, שהיתה מתוכננת כל כך טוב.

בדיוק אחרי שקניתי את הכרטיס.

בדיוק כשארגנתי לעצמי זמן איכות בבקרים.

כשהתחלתי סופ סוף לצייר, לכתוב, ללמוד.

בחודש הראשון הסתובבתי סביבך וסביב עצמי ולא ידעתי מה לעשות.

הציור, העבודות, הטיול, התכניות הכל קרס.

אבל אחרי שנגמרו כל התירוצים והחגים

העזתי להביט בך, להשלים איתך.

ללמוד יחד צעד אחר צעד מה הם מאה מטר ואילו אוצרות ניתן למצוא בהם-

יחד התחלנו להגשים חלומות ילדות רחוקים,

של "הום סקולינג" מושקע המתחיל בהתעמלות בוקר משפחתית

יחד התחלנו ליצור, לצייר, להתנסות

בצבעים הכי טובים, בניירות שנקנו אי שם במחיר מופקע והעלו אבק.

סתם ישבנו שעות ושיחקנו עם קצף ובועות. 

כאילו אין מחר, אין שעת השכבה וקימה וריצה של הבוקר..

 

הקורסים דרך זום התגלו לא רק כלא משמעממים אלא זו היתה ההזדמנות לחשוף גם את ילדי לחומר מרתק, וניצול זמן איכות לרישום דמויות שכמעט ולא זזו..

את עדיין כאן ואני כבר לא בטוחה שרוצה להיפרד מכל מה שהשגתי בעידן זה.

אולי ילמדו עליך בהסטוריה, אולי יפיקו לקחים במשרדי הבריאות, יש משפחות המתאבלות על יקיריהם

לכן מביך אותי לומר כי נהנתי, רק אכתוב כי למדתי רבות ומה שהשגתי בביקורך ילווה אותי עוד ימים רבים..

נזכור אותך אולי אף לטובה..

18 תגובות

  1. מרים הגב

    מרים היקרה,
    כל כך הזדהיתי עם מה שכתבת,
    נוגע, נעים ורלוונטי.
    וזה יפה למצוא את הטוב בתוך כל מה שהתחרבש.
    אוהבת את הרישומים שלך, בעיקר את הצמחים.

    האתר יפיפה ומרתק, כמוך.
    תודה!!

  2. דסי הגב

    מרים היקרה,
    כ"כ עמוק ונוגע
    כ"כ אמיתי ויפה
    כ"כ את!
    זו הכתבה הראשונה שאני קוראת באתר היפהפה שלך
    ברכות ואיחולים!
    הציוים מקסימים
    אהבתי את הכמיהה לבדידות
    כזה ציור של קורונה…
    מיוחד. תודה
    והמון בהצלחות

  3. דבורה קוטובסקי הגב

    איך אני אוהבת את הציורים שלך על נייר החום!
    יש בהם כל כך הרבה חן!

  4. יסמין הגב

    הרשומה הזו מפליאה בעדינות ובשבריריות שלה. כמה טוב שאצרת לנו את הרגעים האלו, חלק מהם לכאורה בנאליים מאוד (שיעורי זום) – הפכו לאמנות של היומיום.
    ו- איזה כיף שפרגנתם לעצמכם את הצבעים והנייר הכי טובים!

    • miriam lifshitz הגב

      רבים מאיתנו חווים רגעי יומיום מיוחדים, מעטים מאיתנו יודעים לעצור ולשים לב לכך,
      מתי מעט יש להם את האומץ לתעד אותם.
      הלוואי ואעשה זאת יותר.
      וחושבת שלחינוך אמנותי מומלץ להשתמש בחומר משובח.

      תודה על האומץ לדבר עברית- גם אני אשמח להבא להשתמש במונח "רשומה" במקום עמיתו הלועזי "פוסט".

  5. רונית שקלים הגב

    מרים המדהימה!!!!

    ברכות להולדת האתר החדש -כמו גם השם המקורי שבחרת עבורו
    מקסים ביותר
    בחרתי לברך אותך – כפתיח:
    שתממשי את היכולות העמוקות שבך, ותביאי אותן לידי ביטוי באופנים שמתאימים – רק לך!
    שתמשיכי ליצור ולחוש את חדוות היצירה, בכל פעם מחדש.
    שתוסיפי להתפתח ולפתח רעיונות כמוסים ופנימיים, שמחפשים דרכ, את חשיפתם החוצה.
    שתעלי מעלה מעלה בכל המישורים, מתוך עושר פנימי ואושר מהותי-אמיתי.

    בהערכה ענקית
    וגעגועים גדולים
    ובחיבוק וירטואלי (ברוח התקופה)
    רונית ₪

    • miriam lifshitz הגב

      רונית שקלים המעצבת והאגדה, לכבוד הוא לי שבאת לבקר.
      ותודה על כל האיחולים.
      אין לי אלא לומר- אמן.

  6. מיכל הגב

    מקסים מרים,כל כך מתאים לך בלוג כזה..

  7. מירי הגב

    הי,
    אשמח לקבל ממך עדכונים
    נראה שווה!

  8. רבקי הגב

    איזו כתיבה יפה
    והציורים תענוג לעיניים
    כמה צחקתי כשראיתי את הפרופיל של האחים גיל
    נהדר!!

    • miriam lifshitz הגב

      תודה רבקי על המילים החמות.
      כן האחים גיל הם חלק מחופשת הקורונה שלנו.

  9. רויטל שטרסר הגב

    פתאום בבוקר – הפתעה כל כך נפלאה. אני פותחת את המחשב לעוד הודעות מידע טפסים משמימים שעי למלא והנה מין משב רוח רענן לא שיגרתי. הרגשתי כאילו את נותנת לי יד ואומרת: "בואי תראי ככה הרגשתי, כך זה היה את יכולה לשמוע , את יכולה לראות אפשר גם ביחד. תחילה קראתי בלהיטות ובסקרנות מחויכת את פרקי היומן . אחר כך עברתי שוב על התמונות והכיתוב המתלווה אליהן. כמעט יכולתי לחוש את ריחו של היער , ריחם של פרחי הבר שבציור,ואת הילדים סביב . דרישת שלום כל כך אותנטית ומעוררת געגועים. תודה מרים ששתפת. בהמשך אקרא ודאי עוד אבל רציתי לשלוח את התחושות שלי ככה "טריות" ישר מהתנור.

    רויטל שטרסר

השארת תגובה